להלן החלטתי בבקשת המחזיקה - _______________ (להלן -
"המחזיקה") להורות לזוכה להשיב למחזיקה כספים שמומשו בתיק, כל זאת על יסוד הטענה לפיה הזכויות שעוקלו למעשה אינן שייכות לחייב:
העובדות:
1. ביום 26.10.04 פתח הזוכה תיק הוצאה לפועל כנגד החייב, לביצוע פסק דין שנפסק לחובתו. החוב בתיק הסתכם אותה העת בשיעור של כ - 400,000 ש"ח. במסגרת הליכי הגבייה שנקט הזוכה הוטל ביום 28.4.08 עיקול על זכויות החייב אצל המחזיקה. ביום 18.5.08 השיבה המחזיקה, כי "נרשם עיקול". לנוכח תשובת המחזיקה להודעת העיקול הגיש הזוכה בקשה למימוש הכספים המעוקלים וביום 17.6.08 אושרה הבקשה כאמור.
2. לאחר שניתן צו המימוש העבירה המחזיקה לתיק כספים בשיעור של 90,006 ש"ח שהיו מצויים בפוליסה שמספרה ________ (להלן -
"הפוליסה").
3. ביום 5.11.08 עתרה המחזיקה בבקשה להורות על השבת הכספים שהועברו על ידה לתיק ההוצאה לפועל, בטענה לפיה עקב טעות אנוש ובתום לב לא נבדק הסטאטוס של הפוליסה, ומשבוצעה בדיקה הסתבר שהחייב הינו אך מבוטח על פי הפוליסה, אולם הוא אינו בעל הפוליסה. בעלת הפוליסה, כך בהתאם לנטען בבקשה, הינה צד ג', גרושתו של החייב, הגב' ___________ (להלן -
"צד ג'").
4. הזוכה מתנגדת לבקשה. תגובה מפורטת מטעמה הוגשה (תגובת הזוכה אינה נתמכת בתצהיר), כאשר צד ג' מצטרפת לבקשת המחזיקה; דיון במעמד הצדדים התקיים והצדדים (הזוכה, המחזיקה וצד ג') סיכמו את טענותיהם בכתב. החייב לא התייצב לדיון ועמדתו לא הובאה בפני.
השאלות במחלוקת:
5. שלוש שאלות מתעוררות במחלוקת שבפני;
האחת, האם קיים הליך לפיו זכאי מחזיק לדרוש השבה של כספים שהועברו על ידו לזוכה, כל זאת כאמור לאחר שניתן צו עיקול, לאחר שהמחזיק השיב בחיוב לצו העיקול ולאחר מימוש הכספים בפועל והעברתם לזוכה;
השנייה, האם הליך כאמור דינו להתברר בפני רשם ההוצאה לפועל או שמא בפני בית המשפט;
השלישית, בהנחה שנתונה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות להורות על השבת כספים, האם בענייננו הונחה תשתית עובדתית ומשפטית המזכה את המחזיקה בהשבת הכספים.
דיון:
6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל. דחיית הבקשה, בנסיבותיו המיוחדות של העניין, תוביל להתעשרותו שלא כדין של הזוכה, כל זאת על חשבון המחזיקה (אשר תידרש להשיב לצד ג' את הכספים); תוצאה כאמור אינה צודקת ויש בה כדי לקפח את המחזיקה, בגין טעות בתום לב. במצב הדברים שהובא בפני, אמת או יציב - אמת עדיף.
7. הליכי הוצאה לפועל, טבעם שהם דינאמיים, מהירים ונעשים - לא אחת - תוך "שיתוף פעולה" "טכני - מיחשובי" בין גורמי מידע, תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח, לשכות רישום מקרקעין, משרד הרישוי וכיוב', כאשר תשובות הגורמים כאמור לצווי עיקול ניתנות בהיקפים גדולים וללא הפעלת שיקול דעת, אלא עריכת בדיקה טכנית אצל נותן התשובה.
הליכי גבייה של חובות בהוצאה לפועל הם הליכים מערכתיים ובהליכים כאמור עשויות לקרות שגיאות. שגיאות "טכניות" אלו עשויות להיות הרות גורל לגורמים המעורבים, ועל מערכת דיני ההוצאה לפועל להכיר בקיומן של תקלות שונות ובמידת האפשר - במיוחד כאשר ניתן להשיב את המצב לקדמותו וכאשר הגורם הרלבנטי שטעות שאירעה זיכתה אותו בתקבול שלא הגיע לו לא שינה את מצבו לרעה - לאפשר את תיקון הטעות והשבת המצב לקדמותו.
דיני ההוצאה לפועל מכירים בקיומן של טעויות, שגיאות ותקלות שונות והדין מקנה לציבור המעורבים בהליכים - זוכים, חייבים וצדדים שלישיים - כלים להתמודד עם מצבים כאמור, כאשר לרשם ההוצאה לפועל ניתנו סמכויות מתאימות.
8. סעיף 20(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן -
"חוק ההוצאה לפועל"), מורה כדלקמן:
"שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת צד מעוניין לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק-דין".
תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן -
"התקנות"), שכותרתה "תיקון טעות", מורה דלקמן:
"רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל עניין אחר, ככל שייראה לו צודק".
הדין מכיר בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לשוב ולהידרש להחלטות שניתנו על ידו, בהתקיים נסיבות מתאימות. סוגיה זו נדונה בהרחבה בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ב-בר"ע 1975/08
גרופי תעשיות טכסטיל 1995 בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
(2009) [ר' האסמכתאות המובאות בפסק הדין האמור], שם הדגיש ביהמ"ש, בין היתר, כדלקמן:
רשם ההוצאה לפועל
".... מעצם היותו רשות מנהלית רשאי הוא לשוב ולשקול החלטותיו ולשנותן, הכל ברוחב האמור בסעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, ובלבד שהדבר מבוסס על שיקולים לגופו של עניין (ר' בג"ץ 844/86 איתי דותן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד מא(3) 219, 223) ....".